#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו הראיות דיש מצוה לעשות סעודה בר""ח?"	"1) הירושלמי (מגילה פ""א ה""ד) קתני סעודת ר""ח אצל סעודת פורים [ודחה הב""י ע""פ הר""ן דמיירי בסעודה שהיו עושין כשהיו נכנסין לעבר את החודש]<br>2) הטור הביא מדאיתקיש למועד דכתיב וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם [ודחה הב""י דהוא סמך בעלמא]<br>3) ועוד הביא הטור ראיה מדכתיב בשמואל א' (כ') כי זבח משפחה לנו, והיה ר""ח דכתיב ויהי ממחרת החודש [ודחה הב""י דאפשר במקרה היה ר""ח א""נ באמת לא עשו שבח משפחה כלל רק דוד היה אומר ליהונתן שיאמר כן לשאול, ומיהו קצת ראיה הוא אם דוד היה אומר כן שיאמר לשאול אלמא מנהגם היה, והפר""ח דחה ראיה זו ע""פ רש""י (שם) שהיו נוהגין לעשות זבח משפחה פעם אחת בשנה]<br>4) הרוקח הביא ראיה מדכתיב והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו, ועוד מדכתיב מדוע את הולכת אליו היום לא חדש ולא שבת (ערוה""ש סע' ב')<br>למעשה, אע""פ שיכול לדחות כל הראיות מ""מ כתבו הרוקח וטור ושו""ע דיש מצוה להרבות בסעודה בר""ח [ואפי' נשים (יעב""ץ, כה""ח ס""ק ד')]"	סימן תיט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם צריך לאכול פת בר""ח?"	"מבואר מגמ' (ברכות מ""ט ע""ב) ותוס' (שם) דאינו מחויב לאכול פת בר""ח, מ""מ כתב הפר""ח דלשון סעודה משמע פת ואע""פ דליכא חיוב מצוה מיהא איכא [והפמ""ג (מש""ז ס""ק א') מסיים וצ""ע] (שעה""צ ס""ק א')"	סימן תיט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לאיזה דברים אמרינן דאם הוציא ממון בשבילם אינו מפסיד?	"1) הוצאת שבת ויו""ט (גמ' ביצה ט""ז ע""א)<br>2) הוצאת בניו לת""ת (גמ' ביצה ט""ז ע""א)<br>3) הוצאת ר""ח וחוה""מ (טור בשם פסיקתא דרב כהנא) [והב""י כתב דהוצאת דר""ח הוא בכלל הוצאת יו""ט האמורים בגמ' ביצה {ולכאורה ה""ה הוצאת חוה""מ}, והערוה""ש (סע' ב') כתב דהלימוד זכות על מנהג העולם שאין מדקדקין לעשות סעודה ר""ח הוא לומר שהבבלי חולק על הפסיקתא]<br>4) מה שתינוקות מוליכין לבית רבן (טור בשם פסיקתא דרב כהנא), והב""י ביאר דהוא שכר המלמד [והיינו הוצאת בניו לת""ת דגמ' ביצה] אבל הב""ח פי' דהוא מעות דר""ח דהיו נוהגין לשלח להמלמד מעות בר""ח (מג""א ס""ק א', מ""ב ס""ק א') [והמג""א משמע שהיה להב""ח גירסא אחרת בטור, אבל השעה""צ (ס""ק ב') לא מצא שום גירסא אחרת] {ונראה דהב""י לשיטתו דרצה ליישב הפסיקתא עם הגמ'} "	סימן תיט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כיצד מרבין בסעודה כשחל ר""ח בשבת?"	"כתבו הרי""ף והרא""ש בשם הירושלמי שיעשה הסעודה ביום ראשון כדי שיהא ניכר, אכן כתב הב""ח דאין נוהגין כן [ואפי' בפורים נוהגין לעשות הסעודה בשבת], והמג""א (ס""ק א') מייעץ למשוך סעודה שלישית עד הלילה ואז יוצאים ידי מצות סעודת ר""ח [וזהו בזמנם שנהגו לאכול סעודת שלישית מבעוד יום אבל בזה""ז שנוהגין להמשיך סעודת שלישית עד הלילה אין היכר כ""כ (שעה""צ ס""ק ד')], והמ""ב (ס""ק ב') מייעץ ע""פ האחרונים שיעשה מאכל אחד יותר כדי שיהא ניכר כבוד של ר""ח, והשעה""צ (ס""ק ה') הביא מסידור יעב""ץ דיכול להרבות בסעודת מלוה מלכה {ונראה דמהני גם לעשות מאכל חשוב יותר ממה שהוא רגיל בו דהכל תלוי אם יש היכר} [ויש להסתפק אם חל ר""ח בשבת וביום א' מה יעשה, ועי' מש""כ בסמוך]"	סימן תיט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך להרבות בסעודה בלילה?	"המ""ב (ס""ק ב', שעה""צ ס""ק ג') רצה לדייק ממה שכתב המג""א להמשיך סעודות שלישית עד הלילה דהעיקר הוא להרבות בסעודה ביום {וצ""ב ראייתו, דלמא יש ענין להרבות אף בלילה והכא א""א לו לעשות היכר עד זמן שלש סעודות, ונראה לפרש דהמ""ב מיירי כשחל ר""ח בשבת וביום א' ואפ""ה כתב המג""א עצה להמשיך סעודת שלישית עד הלילה, וש""מ דמצד יום א' אין ענין להרבות בסעודה בלילה}, ומיהו כתב הפר""ח דיש נוהגין להרבות בנרות לכבוד ר""ח, וביאר הפמ""ג (מש""ז ס""ק א') דהיינו בלילה בביתו כמו שבת, ואפשר דה""ה בביהכ""נ"	סימן תיט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"המג""א מאריך כאן לגבי יעלה ויבא ורצה ועל הנסים בבהמ""ז, ועי' מש""כ לעיל (סי' קפ""ח) (מ""ב ס""ק ב')"		סימן תיט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם הציבור כבר התפללו מעריב מוצאי ר""ח, 1) והוא גומר סעודתו 2) והוא מתחיל סעודתו?"	"1) עדיין מזכיר יעלה ויבא כל זמן שהוא לא התפלל עמהם (מג""א, מ""ב לקמן סי' תכ""ד ס""ק ב') 2) אם הוא כבר התפלל מנחה אז הוי כמוצאי ר""ח ואינו מזכיר יעלה ויבא, ואם הוא עדיין לא התפלל מנחה בהכרח עדיין הוא ר""ח לו ומזכיר יעלה ויבא בבהמ""ז (מג""א, מ""ב לקמן סי' תכ""ד ס""ק ב')"	סימן תיט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"עי' בגר""א (ס""ס תכ""ח במהדורת מכון ירושלים) דביאר נוסח יעלה ויבא דהלשונות כנגד הז' רקיעים, יעלה כנגד וילון, ויבא כנגד רקיע, וכו'. ועוד ביאר למה מזכירין חמשה זכרונות ופקידה אחת ע""ש, ועוד ביאר שש לשונות לטובה לחן ולחסד ולרחמים לחיים ולשלום כנגד שש לשונות בשים שלום וכו' [חיים הוא ברכה], והם כנגד השש ברכות בברכת כהנים: יברכך הוא חיים וברכה, וישמרך הוא חסד [דכתיב ושמר לך וגו' ואת החסד (דברים ז' י""ב)], יאר הוא טובה [דכתיב וירא אלקים את האור כי טוב (בראשית א' ד')], ויחנך הוא חן, ישא הוא רחמים [כי הוא נושא עון], שלום הוא שלום."		סימן תיט סעיף א		
